| קטגוריות:   |

ממש כשם המדינה "מתפרנסת" מהמיסים המשולמים לה על ידי אזרחיה, כך "מתפרנסות" הרשויות המקומיות ממיסים שהם מקבלים מתושבי העיר ומבעלי העסקים בה. למיסוי המשולם לרשות המקומית קוראים מיסוי עירוני, ושיעוריו משתנים על פי גודל הנכס, האזור בו הוא נמצא ובעיקר מטרתו. נכסים המשמשים לצרכים עסקיים מחויבים בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאשר אלה המשמשים למגורים פרטיים. כך יוצא, שלעיתים מיסוי עירוני מהווה נטל נכבד של תשלומים על גב העסק.

שני הסוגים העיקריים של מיסוי עירוני הם ארנונה והיטלי פיתוח או אגרות בניה. ההבדל העיקרים בין שני סוגים אלה של מיסוי עירוני, הוא כי במקרה הראשון התשלום אינו מתבצע כנגד תמורה ישירה, ואילו במקרה השני התמורה על התשלום היא ישירה, כגון אגרת שילוט (רישיון לתלות שילוט על העסק) או היטל סלילה במקרה של ביצוע תשתיות, כגון סלילת כביש או מדרכה.

אגרות מין וביוב אף הם חלק בלתי נפרד של מיסוי עירוני, למרות שהם למעשה תשלום עבור "מוצר" – מים, עליו משלמים התושבים על פי הכמות הנצרכת על ידם, בדומה לחשמל.

האם ניתן להפחית מיסוי עירוני?

במקרים מסוימים בוודאי שכן, במיוחד כשמדובר בעסקים, אצלם ההפחתה יכולה להתבטא בעשרות אם לא מאות אלפי שקלים בשנה.

הפחתת מיסוי עירוני מתבצעת כשאופן החיוב וחוקיותו מוטלים בספק, וניתן להוכיח זאת על ידי מדידה, ניתוח ובדיקה של החיוב בפועל מול הממצאים. לשם כך נעזרים במודדים מקצועיים, אדריכלים ושמאים בעלי נסיון רב בתחום, המכירים את לשון החוק ויודעים למצוא את הדקויות בהן הוא לא מתקיים במלואו.

דוגמאות לפסקי דין שהסתיים בהפחתת מיסוי עירוני

  1. בפסק דין רע"א 8879/99 עיריית ת"א נ' המכללה לביטוח ואח', שניתן בבית המשפט העליון, קבע בית המשפט כי אם ניתן לחייב את המחזיק בנכס ולאוו דווקא את בעליו בתשלום מיסוי עירוני, הרי שגם פטור מתשלום מיסוי עירוני יכול לחול על המחזיק בנכס ולאוו דווקא על בעליו.
  2. בפסק דין ע"א 7064/05 עירית תל אביב נ' שירותי בריאות כללית, קבע בית המשפט כי העירייה חייבה את המחזיקה בנכס בגין "אגרת שירותים", שהיא למעשה חיוב מוסווה בארנונה במס, ולכן סותר חקיקה ראשית, לפיה גופים כגון קופת חולים פטורים מארנונה.
  3. בפסק דין ע"א 4335/01 עירית צפת נ' בזק, שניתן בבית המשפט העליון, נבדקה השאלה האם סיווג נכסי בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ בעיר צפת, בסיווג "חברה ממשלתית" לצורך הטלת ארנונה, הוא סיווג כדין? נשיא בית המשפט העליון, א' ברק, קבע כי סיווג המשיבה כ"חברה ממשלתית" נוגד את לשונו ותכליתו של ס' 8 לחוק ההסדרים בקובעו כי קביעת תעריפי הארנונה תעשה עפ"י סוג הנכס, שימושו ומקומו. נקבע כי זהות המחזיק בנכס איננה נמנית על הקריטריונים הרלבנטיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.