מחוננים במערכת החינוך

משרד החינוך מאפשר לילדים מחוננים ללמוד בכיתות מיוחדות או להשתתף בפעילויות העשרה. הזכות להשתתף בפעילויות אלו לא נקבעת ע"פ מחוננות אבסולוטית שנבדקה באופן אוביקטיבי, אלא על סמך תהליך מיון פשטני שמשרד החינוך עושה בכיתה ב בעזרת מכון הנרייטה סאלד.

תהליך המיון כולל שני מבחנים שמתנהלים בשני שלבים:

• בשלב א' ילדים שהוריהם נתנו את הסכמתם לכך (אין חובה אם כי הרוב המוחלט מאשרים) מבחן סינון ראשוני, ברמה גבוהה יחסית לגיל, הבודק בעיקר את הבנת הנקרא והחשיבה החשבונית.
  המבחן כולל שני חלקים: הבנת הנקרא (סוג של קטע קריאה "unseen" שעליו הילד נשאל שאלות הבנה) וחשיבה חשבונית (בעיות חשבוניות שמנוסחות באופן מילולי וסדרות חשבוניות). משקל שני החלקים זהה פחות או יותר.
  המבחן מתקיים בית הספר, בכל הארץ באותו יום ובאותה שעה (כמו מבחן בגרות). בית הספר אחראי על ניתוח התוצאות ובאחריותו להעביר למכון סאלד את רשימת 15% מתלמידי כל כיתה בעלי היכולת הגבוהה ביותר. תלמידים אלו יזומנו למבחן שלב ב'.
• במבחני שלב ב' נבדקות היכולות הקוגניטיבית של הילד יותר לעומק, מעין מבחן אינטליגנציה בזעיר אנפין. המבחן אורך כשעה ורבע והוא מתבצע על ידי מכון סאלד בשעות אחר הצהריים. המבחנים מתקיימים בחודשים ינואר-מרץ, תלוי במקום המגורים. יש מספר מועדים ובמקרה של בעיה מוצדקת ניתן לבקש תאריך אחר.
  המבחן הוא מבחן פסיכומטרי סגור ("מבחן אמריקאי" – בחירת תשובה נכונה מתוך מספר אפשרויות), הוא שונה מהמבחן הראשון, קשה יותר ודורש התמודדות גם עם לחץ של זמן מוקצב. המבחן מורכב מארבעה חלקים: מילולי, חשבוני,  צורני וידע כללי. הבוחנים יסבירו לילדים איך לענות על השאלות ואיך לסמן את התשובות. בנוסף יינתנו מספר דוגמאות שיפתרו במשותף עם כל קבוצת הנבחנים. עבור רוב  הילדים זו תהיה פעם ראשונה יתקלו במבחן מסוג זה וההסתגלות לקושי וללחץ הזמן לא תהיה קלה גם לילדים המוכשרים ביותר.

 אז למה בעצם צריך להתכונן למבחן המחוננים?

אנחנו מכירים את הילד שלנו, יודעים שיכולותיו השכליות גבוהות מהממוצע, ברור לנו שהוא חכם יותר מילדים אחרים ואין לנו ספק שהוא מחונן. אז מדוע הוא צריך להתכונן לבחינה שמטרתה לזהות את היכולות האלו בדיוק?

התשובה פשוטה מאד: זה ממש לא מה שבודקת הבחינה. ויותר מכך, סיכויו של מי שהתכונן להתקבל גדלים משמעותית לעומת ילד עם יכולות דומות שלא התכונן.

הבעיה היא שהבחינה לא משקפת רק את היכולות השכליות. צורת הבחינה גורמת לכך שילדים רבים לא מצליחים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי. ילדים שהתנסו בבחינות דומות וילדים שהודרכו איך להתנהל בבחינה מקבלים ציון גבוה יותר מילדים שלא וכיום יותר ויותר ילדים עוברים הכנה כלשהיא לפני הבחינה. בסופו של תהליך מתקבלת תוצאה סטטיסטית: מספר המקומות מוגבל ומשרד החינוך קובע רף שרירותי של מספר ילדים בכל אזור שיוגדרו כמחוננים ויוכלו ליהנות מתוכניות ההעשרה. לכן לא מספיק להיות מחונן, לא מספיק להצליח בבחינה, צריך להצטיין ולקבל ציון גבוה יותר מילדים אחרים.

איך ניתן להתכונן?

• מתרגלים עם הילד שאלות דומות לשאלות שנשאלות במבחן ומנחים אותו איך להגיע לפתרון מהיר ונכון.
• מקנים לילד אסטרטגיות פתרון לשאלות השונות, דבר שמאפשר לילד לענות נכון גם על שאלות שהוא לא יודע את התשובה עבורן בוודאות.
• מלמדים את הילד איך להתנהל בזמן המבחן: מתי לדלג על שאלה ומתי לא, מתי כדאי לנחש וכדומה.

תרגול של כשעה שעתיים ביום בשבועות שלפני הבחינה מעלה את הסיכוי להתקבל באופן ניכר ומונע אכזבות ותסכולים. באתר www.mehunan.com מציעים חוברות הכנה דיגיטליות (הניתנות גם להדפסה) הכוללת הסברים מפורטים על הבחינה וסוגי השאלות השונים. כמו כן החוברות כוללת עשרות מבחני דוגמא, במתכונת הבחינות עצמן, עם פתרונות מלאים. מנסיונו רב השנים לא זיהינו יתרון לילדים שעברו בנוסף גם קורסי הכנה ארוכים ויקרים. אין גם סיבה לשלם מאות שקלים על לומדות או הכנה און-ליין, אין בכך שום יתרון מה גם שהבחינות עצמן לא מתתקיימות מול מחשב אלא עם ניר ועט.

אולי תעניינו גם במאמרים הבאים:

כיתות מצטיינים בחטיבת הביניים משפחתון בקריות פעילויות לילדים טיפול בהשמנת ילדים