| קטגוריות:   |

נושא רעידות האדמה לא מרבה לעלות על סדר היום הציבורי, אולי מפני שלכאורה יש לנו הישראלים נושאים בוערים יותר לעסוק בהם, אולי מפני שנדמה לנו שאין לנו הרבה מה לעשות כדי למנוע אסון שיגרם כתוצאה מרעש אדמה גדול או פשוט מפני שקשה לנו להתמודד עם החרדה שהנושא הזה מעורר אצל כל אחד מאיתנו, אבל רעידת אדמה היא בהחלט תרחיש אפשרי באיזורנו והאמצעים למזער משמעותית את נזקיה קיימים.
חלק מאמצעים אלו הם בניית יסודות חזקים ושימוש בקידוחים מסוג קידוחי קרקע .

רעש האדמה הנורא בהאיטי היה תזכורת מכאיבה למה שעלול במידה מסויימת לקרות גם אצלנו. תקני הבנייה בישראל הם בסך הכל מהטובים בעולם והבנייה הולכת ומשתפרת תוך התחשבות בפוטנציאל לרעשי אדמה, אך במקביל חשוב לזכור שישראל שוכנת לאורכו של השקע הסורי אפריקאי, אזור שלא אמר את המילה האחרונה מבחינה ססמית – או במילים אחרות מועד לרעשי אדמה בעתיד הקרוב או הרחוק.

קידוחים בבניין הם מהאמצעים המשמעותיים ביותר למזעור נזקי רעידות אדמה. קידוחי כלונסאות ליסודות בניין הם קידוחים עמוקים, שיכולים להגיע לעומקים של כשלושים מטרים. בתוך קידוחים אלה מונחות כלונסאות מתכת חזקות הקבורות עמוק בתוך הקרקע וחלקן העליון בולט החוצה מעליה. היסודות מעוגנות באדמה באמצעות בטון יצוק וחיזוקי מתכת נוספים, כך שהתוצאה הסופית חזקה ביותר. כל תשתית שלד הבניין מחוברת ליסודות הללו והיא זו שמקנה לו בסופו של דבר את יציבותו לאורך זמן.

העמידות של בניין הבנוי על יסודות חזקים יכולה להיות גבוהה ביותר ולהבטיח הישרדות של המבנה בפני רעידות אדמה משמעותיות. חשוב לזכור שללא יסודות חזקים הנזק יהיה לא רק בקריסת הבניין על כל יושביו אלא גם נזק סביבתי – לבניינים סמוכים, לרחובות ולתשתיות. מבנים חדשים בישראל נבנים על פי תקנים מחמירים שאמורים להבטיח עמידה איתנה במרבית העוצמות של רעשי האדמה האפשריים באזורנו. יחד עם זאת, לגבי בניינים ישנים רבים אין זה כך ולמרות מאמצים לעודד חיזוק מבנים קיימים לרבים מהם אין ולא נראה שיהיה מענה שיכין אותם לרעידת אדמה עתידית בשנים הקרובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.