הנהלת חשבונות היא תחום אשר עוסק בתיעוד הפעילויות הפיננסיות של ישות חשבונאית. רישום זה נעשה על ידי רישום התנועות הכלכליות והלא כלכליות של אותה ישות, כאשר בין העסקאות השונות ניתן למצוא גם עסקאות כגון רכישות, מכירה, הכנסות, קבלות ותשלומים. כיום הנהלת חשבונות פועלת לפי שתי שיטות מרכזיות המקובלות בענף, האחת היא על ידי שימוש במערכת הנהלת חשבונות חד צידית, והשנייה היא מערכת הנהלת חשבונות כפולה. יחד עם זאת, ניתן לומר כי כל רישום של עסקאות כלכליות מהווה סוג של ניהול חשבונות, כאשר במקרים רבים הנהלת חשבונות מתבצעת על ידי מנהל חשבונות העוסק ברישות עסקאותיו הפיננסיות של אותו ארגון באופן קבוע.
הנהלת חשבונות לאדריכלים
הנהלת חשבונות לאדריכלים ידועה גם כניהול ספרים, והיא דומה להנהלת חשבונות רגילה, כאשר הרישום מתבצע לרוב בתוך ספר חשבונות המנוהל בתוך מערכות ממוחשבות לניהול חשבונות. ניהול חשבונות לאדריכלים כולל תהליכי שמירה ותיעוד מלא עדכני ומדויק של מידע ופעולות עסקיות. תחת אחריותו של מנהל החשבונות לדאוג כי הרישום יתבצע בצורה הנכונה, תחת החשבונות הנכונים ותוך התאמה לכללי החשבונאות המקובלים. בתום תקופה חשבונאית, כדוגמת רבעון או שנה, על מנהל החשבונות לדאוג להעברת מאזן בוחן סופי אשר כולל בתוכו את מגוון העסקאות והרישומים אשר נעשו באותה תקופה לרואה החשבון. בעזרת מאזן הבוחן, רואה החשבון מכין דוח מאזן ורווח והפסד. הנהלת חשבונות אשר מבוצעת בצורה הנכונה מאפשרת לאדריכלים לקיים ניהול יעיל של תזרים המזומנים, לקבל מידע רלוונטי ומעודכן אודות מאזן הרווח וההפסד ועוד, וכל זאת מאפשר להם לקבל החלטות מושכלות לגבי העתיד.
עקרונות הנהלת חשבונות והקשר לאדריכלות
משרדי אדריכלים זקוקים לשירותי הנהלת חשבונות בכדי להתנהל בצורה הכלכלית הנכונה והמתאימה ביותר עבורם. כחלק מעקרונות הנהלת חשבונות, ניתן למצוא את עיקרון הרישום, שהוא העיקרון המוביל, והוא קובע כי אירועים יירשמו רק במידה וניתן למדוד אותם בכסף. בנוסף ישנו עיקרון הגילוי הנאות המדגיש את חשיבות הצגת המידע תוך שקיפות ובהירות כך שתתאפשר הסקת מסקנות ממנו. לפי עקרון העקביות, לאחר שנקבעה תבנית אשר לפיה רושמים ומציגים את המידע, יש להמשיך ולהשתמש בה באותו האופן בכדי למנוע מצבי בלבול. כמו כן, יש לשמור על עקרון האובייקטיביות הקובע כי על הנהלת חשבונות להיות אובייקטיבית ולהבא לידי תיעוד אך ורק עובדות. עקרון השמרנות הוא עקרון הקובע כי הרישום החשבונאי ייקבע או לפי העלות או לפי השוק, כאשר בוחרים את הסכום הנמוך שמבין השניים.