על ניהול ועל ניהול משימות
מנהל נבחן באופן בו הוא מנהל את משימותיו. סגנון הניהול שלו, יעילות הניהול, האופן בו מתייחסים אליו הכפיפים שלו ורווחיות המחלקה או הארגון שלו, הכל בסופו של דבר תוצר של איך הוא מנהל את הזמן שלו, את המשימות שלו ואת העובדים שלו. הכל עניין של אי הוא מנהל. נקודה.
אם נחשוב על זה רגע, נגלה שכמעט כל ניהול היום שלנו הוא עניין של ניהול משימות. רובנו מתנהלים עם רשימות. רשימות ידניות, רשימות ממוחשבות ורשימות באקסל. ככה נראה ניהול משימות אצל מנהל ממוצע באלף השלישי. אבל האם זה גם ניהול אפקטיבי, פרודוקטיבי ורווחי? אז זהו, שלא ממש. ואיך זה שהכל מתנקז בסופו של דבר לרשימה? כי הרשימה היא הביטוי הישיר והעקיף של כל העולם המקצועי שלנו. שם אנחנו מתכננים את שירות הלקוחות, את המענה ללקוחות, את התמורה עבור הכסף שנאו מקבלים מהלקוחות. שם אנחנו בונים מערך שלם של עבודה, שהועדה לשפר את חייהם של לקוחותינו. אבל האם אנחנו מתייחסים לרשימה הזו גם כאל גורלית כל כך? ואם כן, איך זה שאנחנו מנהלים אותה על דף ארעי או על קובץ אקסל בסיסי?
ניהול משימות הוא לא עניין של מה בכך. באמצעות ניהול משימות חכם, מדויק ונכון, אנחנו עשויים לשפר ביצועי עובדים, לעקוב אחר החלטות שנלקחו, לחסוך זמן יקר ולייעל מערכת שלמה ברמת המחלקה או ברמת הארגון, שבסופו ש דבר מתורגמים לעלייה ברווחיות.
למשימות שאנחנו מנהלים במהלך היום יש מחיר. ההבנה הזו לבדה יש לה כוח לשנות מהותית את התפיסה שלנו של ניהול משימות. לכל משימה, של מנהל או של עובד, יש ערך כספי. הן מבחינת הלקוח והן מבחינת הארגון. כשמנהל מתחייב למשימה כמו פיקוח אדריכלי למשל, בין אם הוא עצמו מבצע את הפיקוח או מי ממשרדו, המשימה הזו כרוכה בתשלום. תשלום עבור הזמן שלו או של עובדו, תשלום עבור המקצועיות שלו, עבור היכולת שלו לאתר ליקויים ולחסוך ללקוחותיו כסף, סחבת ועוגמת נפש. אם המשימה הזו לא תושלם, כולם נפגעים – המשרד, המנהל והלקוח. לפגיעה הזו יש משמעות כספית, לפעמים לא מבוטלת. כמובן שיש לכך גם משמעות של יעילות, מתן מענה ללקוחות ושירות, כמו שכבר הזכרנו. לכל אלה יש ערך של מוניטין שקשה לכמת בכסף, אבל בסופו של יום יש גם לאלה ערך כספי.