| קטגוריות: עסקים ושירותים |
כבר כמה שנים שאנו עדים לתהליכים של העמקת גביית אגרות בניה ו/או היטלי פיתוח מצד הרשויות המוניציפאליות, במיוחד לאור חקיקת ההקפאה בנושא הארנונה והמשבר שפוקד את הרשויות המוניציפאליות מאז. כדי להעשיר את קופת הרשות, הרשויות מבצעות סקרי נכסים יזומים, ומטילות אגרות בניה גם על בעלי נכסים שכלל לא הגישו בקשה להיתר בניה. אין בכוונתנו לטעון כי הרשויות מטילות אגרות בניה או היטלי פיתוח לא חוקיים, אלא רק שחובת הראיה ונטל ההוכחה על הצדקתם של אגרות והיטלים אלה, חלות על הרשות ולא על הנישום. מסתבר שגם בית המשפט העליון מסכים עם זה.
אחת הדרכים להימנע מתשלום, היא להראות מסמכים על תשלום אגרות בניה ו/או היטלי פיתוח בעבר. מכיוון שמדובר לרוב במסמכים ישנים, המשימה הזו לא בהכרח פשוטה, אבל מכיוון שהרשות מטילה את חובת ההוכחה על בעל הנכס, לעיתים קרובות אין לו ברירה אלא לשלם אגרות בניה על נכס שהוא לא ביקש היתר בניה בגינו, ואפילו על נכס ששולמו עבורו אגרות בניה או היטלי פיתוח
בעבר.
במקרים רבים בית המשפט אף התיר את הגביה, מתוקף חזקת תקינות המעשה המנהלי. לכן, נדרשת הכנת תשתית איתנה של בדיקה יסודית וזהירה של מסמכים ישנים ובדיקת ראיות והלכות משפטיות שישרתו אותנו בבואנו לטעון כי לא עלינו חלה חובת ההוכחה.
פסק דין בעניין אגרות בניה או היטלי פיתוח שניתן בבית המשפט העליון
מקרה שהגיע לבית המשפט העליון (עיריית מגדל העמק נ' א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ), דן בטענת חברת א.דורי, כי העירייה לא יכולה לגבות היטלי פיתוח על עבודות תשתית שלא הוכיחה כי ביצעה או נשאה בעלותן. גם בית המשפט המחוזי דחה את טענת העירייה כי היא גובה את התשלום מכורח חזקת תקינות המעשה המנהלי. עוד נטען בבית המשפט המחוזי כי בהיותה פגיעה בזכות היסוד, גביית אגרות בניה או היטלי פיתוח, מוטלת חובת ההוכחה על הרשות המקומית.
גם בערעור לבית המשפט העליון, נקבע כי אין בנסיבות משום הצדקה לדיון נוסף. עוד קבע בית המשפט העליון, כי מכיוון שאגרות והיטלי פיתוח נועדו לכסות את הוצאות הרשות בהקמת תשתיות פיתוח, חישוב שאינו מגובה או מוצדק, הופכת אותו למס שאין לרשות הסמכות החוקית להטיל. לכן, קבע בית המשפט, רשויות שרואות הצדקה בהטלת אגרות בניה או היטלי פיתוח, שנים רבות לאחר שארוע הבניה או הפיתוח בוצע, שומה עליהן שימציאו הוכחה לגביה זו.
